ראש השנה: הפכו לאדם שאליו מכוונות ברכותיכם

כולנו נושאים רשימה. אתם יודעים על מה אני מדברת.

עבודה חדשה.
מערכת יחסים חדשה.
בריאות טובה יותר.
שפע, ברכות, צמיחה. בקשות יפות.

בקשו הכל. אבל לפני שאתם מניחים את רשימת הרצונות שלכם לרגלי הבורא, בקשו עוד בקשה אחת:

מי אני חייב/ת להיות כדי לקבל אותה?

כאשר מבטנו ממוקד אך ורק בתוצאות, אנו שוכחים לטפח את הזהות שלנו. ואם ברכה מגיעה אל אדם שאינו מוכן לה, היא אינה נוחתת כסיפוק, מילוי או שלווה - היא נוטה למעשה להכפיל את הכאוס. ראש השנה הוא ההזמנה השנתית ליצור אותך מחדש. ליצור מחדש את הזהות שלך ואת המודעות שלך לכזו שיכולה לקבל. משמעות הבקשה לקבל את החיים שאנחנו רוצים היא גם שחרור הגרסה של עצמנו, הגרסה שאנו עכשיו. אנו חייבים להשתחרר מן החלקים שגדלנו מהם.

אנו עשויים לומר שאנחנו רוצים יותר חיים, אך מתי אנו  באמת חיים?

סנקה כתב שאנו חיים רק חלק קטן מחיינו - לא בגלל שחסר לנו זמן, אלא מכיוון שאין אנו חיים אותו כפי שאנחנו באמת חייבים. באופן דומה, הסופרת אן למוט שואלת, "מה תעשו עם הימים שניתנו לכם? האם תטעמו את החיים האלה? האם תהפכו למי שאתם אמורים להיות?"

ראש השנה מגיע ומציג בפנינו את המראה הזו: היכן אני עסוק/ה בקטנות? היכן אוכל להיות אפילו יותר כן/נה? היום, לאחר חודש התשובה שלנו, אנו מקדמים את ה"צריך", את ה"לא צריך", את הטעויות במודעות - לא כדי להתבייש בהן, אלא כדי להשתנות. באור, אפילו הטעויות שלנו הן חומר פורה. אנו מביאים הכל בראש השנה ומבקשים מהבורא: הראה לי למי אני הופך/כת להיות. עשה אותי מספיק אמיץ/צה כדי להפוך לאדם הזה.

דרך קלה להתחיל היא על ידי הערכת המחשבה הראשונה שעולה במוחכם בבוקר. האם זו הכרת תודה או חרדה? סקרנות או תלונה? כולנו נועלים את דלתותינו, מגנים על חשבונותינו באמצעות סיסמה, ומבטחים את חפצינו – ועם זאת, באופן לא מודע מאפשרים לתשומת ליבנו ולזמננו להיגנב על ידי דאגה, שיפוטיות והסחת הדעת. שמרו על כל מחשבה שעולה במוחכם כמו על אוצר, לא רק כשאתם מרגישים מכווננים וממוקדים, אלא גם כשאתם חשים לחץ או ספק. במיוחד אז.

אני מזכירה את הסיפור הזה לעתים קרובות, אך ראוי לחזור עליו שוב ושוב, כי הוא מהווה דוגמה מצוינת לבחירת מחשבותיכם מתוך דיוק ובתחושת מטרה. בשנת 1971, נפלה ג'וליאן קופקה בת ה-17 מהשמיים ליער האמזונס, הניצולה היחידה מהתרסקות מטוס שגם גבתה את חייה של אמה. פצועה, אבלה ובודדה, היא חיפשה מים, צעדה בנחלים כדי להימנע מטורפים יבשתיים, והשתמשה בכל מה שידעה כדי להישאר בחיים עד שנמצאה. הרצון נשא אותה; הידע הדריך אותה, ואני משערת שמודעות הנחישות שלה הזינה את שניהם. רובנו לא נתמודד עם ג'ונגלים כאלה, אבל יעמדו בפנינו ימים שיבחנו את נקודות המבט שלנו, את המסירות שלנו, ואפילו את הרצונות שלנו. היום, אתם כנראה רוצים שינוי. מה לגבי חודש מהיום? מה לגבי יום רביעי קשה במיוחד? האם תוכלו להגיע לרמת המחויבות וההתעלות שיש לכם היום ברגעים הקשים או היומיומיים ביותר?

יומיים אלה הם שער, ואנו יכולים לעבור דרכו מתוך כוונה. אנחנו גם יכולים להשתמש בתרגולים שאנו מבצעים בראש השנה לאורך כל שאר השנה (ואני ממליצה בחום שתעשו זאת!) במשך 48 השעות הבאות:

שימו לב

תפסו את המחשבה הראשונה שלכם בכל בוקר. בחרו הכרת תודה מתוך כוונה.

שמרו

הגנו על שעה קדושה אחת מהסחות דעת. בלי גלילת מחשבות מיותרות. בלי ספירלות. מלאו אותה בלימוד, תפילה או שירות.

התרחבו

עשו דבר אחד גלוי שמבטא את העצמי האמיתי שלכם - לבשו את הצבע שלכם, אמרו את האמת, בקשו את הבקשה, צרו יצירת אמנות. (הניחו בצד את קופסת הצבעים בת 8 הצבעים וקחו את הקופסה שיש בה  120 צבעים.)

מילוי, סיפוק והגשמה הם הרבה פחות ממה שמתרחש בפועל והרבה יותר האופן בו אתם פוגשים את מה שמתרחש. כשאתם מתחילים להראות את עצמכם כפי שנשמתכם ביקשה מכם - אחראיים, עקביים, כנים, אדיבים - חייכם לא רק ייראו אחרת. הם ירגישו אחרת.

זה רגע הבריאה שלכם. הביאו את עצמכם בשלמות אל האור: החלקים שאתם גאים בהם והחלקים שאתם מעדיפים להסתיר. תנו לכל זה להתממש ואפשרו לעצמכם להיווצר מחדש. הפכו לאדם שהברכות שלכם כבר מחפשות. מי ייתן ותחיו כל יום בחייכם. ומי ייתן וחייכם – השנה – ירגישו סוף סוף כמו החיים שתמיד חלמתם עליהם...