ככל שמתקרבת עונת החגים, רבים מאיתנו מוצאים את עצמנו במחזוריות מוכרת - סורקים מדפים וחנויות מקוונות, ועושים מאמצים למצוא את המתנה המושלמת. האם הם יאהבו את זה? האם המתנה תראה להם שהם חשובים לי? הלחץ לעשות את זה "בדיוק נכון" עלול לעתים קרובות להאפיל על עצם כוונת הנתינה ואף עלול למצוא אותנו מוציאים כסף באופן מופרז. אבל מה אם נוכל למסגר מחדש את ההיבט הזה של דצמבר ואת המולת החג ונאמץ אל לבנו הבנה עמוקה יותר לגבי מהות הנתינה עבורנו - לא רק עבור המקבל, אלא גם עבור הנותן?
אתראה: זה ביולוגי!
מחקר מגלה שנתינה אינה רק פעילות שגורמת לנו הרגשה טובה - היא מחוברת אל הביולוגיה שלנו. מעשי נדיבות מפעילים את מערכת התגמול של המוח, ומשחררים דופמין, המוליך העצבי הגורם לנו "להרגיש טוב". למעשה, מחקר משנת 2006 שנעשה באמצעות סריקות MRI מצא שכאשר אנשים תורמים לצדקה, המוח שלהם מואר באזורים הקשורים להנאה ולחיבור.
יש גם עדויות לכך שנתינה משפרת את הבריאות. מחקרים מראים שהיא מפחיתה מתח, מורידה לחץ דם, ואפילו מאריכה את חיינו. מחקר אחד מצא כי מבוגרים שהתנדבו באופן קבוע היו בסיכון נמוך ב-44% ללקות במוות מוקדם מאשר אלה שלא עשו כך. הסיבה? נדיבות מטפחת תחושת מטרה ושייכות – שתיהן חיוניות לרווחתנו הנפשית והפיזית.
אין אנו זקוקים למחקרים מדעיים כדי לדעת שנתינה גורמת לנו לתחושה טובה - כולנו יודעים זאת. כשאנו משמחים את אהובינו זו מתנה בפני עצמה, אך זה גם עלול להפוך למדרון חלקלק.
למרות היתרונות הברורים של הנתינה, רבים מאיתנו נופלים אל תוך מלכודת השלמות. משרדי פרסום, מדיה חברתית וקניונים – כל אלה התנו אותנו לחשוב שערכה של המתנה טמון בבלעדיות שלה, בהתפעלות שהיא גורמת אצל המקבל/ת ואולי אפילו בתג המחיר שלה. אבל המדע וכל החוויות האישיות שלנו מספרים סיפור אחר. למען האמת אין זה קשור למה שאנחנו נותנים – אלא למחשבה, לחיבור ולמשמעות שנמצאת מאחורי המתנה שאנו נותנים.
חשבו על מתנה שנגעה בכם באמת. אני משערת שלא "דבר" גדול ויקר הוא שפתח את לבכם, אלא משהו בעל משמעות עמוקה, שהושקעה בו מחשבה רבה, או אפילו עבודת יד אישית (דפים מצוירים בעבודת יד של הילד שלי הם כמה מהמתנות המיוחדות ביותר שקיבלתי אי פעם - הם עדיין!) אני משערת שגם כשקיבלתם משהו שלא בהכרח אהבתם זה עדיין נגע מאוד ללבכם מכיוון שיכולתם להרגיש את מידת הדאגה והאכפתיות שמאחוריו.
אם כן, איך נוכל ללכוד את רוח הנתינה האמיתית בעונת החגים הזו?
התמקדו בקשר, בחיבור, ולא בצריכה
המתנות הטובות ביותר הן אלו שמטפחות מערכות יחסים. תמונה ממוסגרת של זיכרון יקר, פינוק תוצרת בית, או אפילו פתק מלא אהבה עשויים להיות יותר מכל פריט שנקנה בחנות.
תנו חוויות, לא דברים
חוויות יוצרות זיכרונות מתמשכים ולעתים קרובות מטפחות קשרים עמוקים יותר. כדאי להעניק שיעור בישול במתנה, חברות במוזיאון או יום בילוי משותף בעשייה משמעותית.
תרגלו פעולות שירות
לפעמים, המתנות המשפיעות ביותר אינן מגיעות בקופסאות. ניקוי או שיפוץ החניה של השכן, בייביסיטר להורה עסוק או בישול ארוחה לחבר/ה עשויים להביא לא פחות שמחה (אם לא יותר) מאשר חפץ יקר.
תנו לאלה הזקוקים לכך
החגים הם זמן מושלם להרחיב את גבולות הנדיבות מעבר למעגלים הפנימיים שלנו. התנדבות, תרומה למען מטרה או השתתפות בפעילות קהילתית לא רק עוזרות לאחרים אלא גם מטפחות הכרת תודה ותחושת מטרה.
כאשר אנו משתחררים מרעיון המתנה ה"מושלמת", אנו פותחים את הקסם האמיתי של הנתינה. לא מדובר כאן על הצורך להרשים אחרים או להעניק להם את חווית המתנה הטובה ביותר שקיבלו בחייהם אלא להתחבר אליהם. מדובר על ניצוץ השמחה בעיניהם, על חמימות הרגעים המשותפים, ועל אפקט האדווה של טוב הלב. כל אלה הופכים את התקופה הזו של השנה למיוחדת כל כך.
בעונת החגים הזו, אני מזמינה אתכם לאמץ את הנתינה כהזדמנות, לא כדי להוכיח את עצמכם, אלא כדי לחגוג את השראת האהבה, הכרת התודה והנדיבות שהחגים אמורים לעורר בכולנו.
זכרו, אין ספק בכך שאין שום דבר רע בנתינת מתנות יוצאות דופן למשפחה ולחברים שלנו. אבל אין גם כל רע בכך שנרעיף עליהם יצירות אמנות בעבודת יד או כרטיסי מתנה לבית הקפה האהוב עליהם. רק אתם יודעים מה יגרום לאנשים האהובים עליכם להרגיש מיוחדים, ואני יכולה לומר מניסיוני האישי שתחושת המיוחדות הזו היא שהופכת מתנה למושלמת באמת.
