הפרשה הראשונה בתורה היא "בְּרֵאשִׁית". אנו תמיד קוראים את הפרשה הזו לאחר חג הסוכות ולפני ראש חודש חשוון. ב"בְּרֵאשִׁית" אנו לומדים כיצד נברא העולם וכיצד הבורא עיצב את העולם. הפרשה גם מסבירה כמה מהאירועים שהתרחשו בעקבות בריאת העולם.
הכוונה היא בעיקר לבריאתם של אדם וחווה והחטא שחטאו לאחר מכן על ידי אכילת התפוח מעץ הדעת.
יש האומרים היא הפרשה החשובה ביותר בכל התורה, מכיוון שהיא רמת הזרע של כל פרשה שאנו קוראים במשך כל השנה. כאן יש לנו הזדמנות לזרוע את זרע החיבור למציאות המשוחררת מכל צורות הכאוס. זוהי מהותה של התורה - להעלות את המודעות שלנו מעבר לזמן, לתנועה ולמקום; כלומר להבין שהמציאות הפיזית מעלימה מאתנו את האמת ופותחת אותנו לאשליות של תנועה ומקום.
זה דומה לאופן שבו מזל טלה מקדם התחלות חדשות וקבלה עצמית כמזל הראשון בגלגל המזלות. נכון לעכשיו, צדק נמצא במזל טלה במפה - מזל שבו הוא נמצא באופן טבעי בבית. כמזל אש קרדינלי, מזל טלה ממוקד בפעולה, השראה ורצון, הנחוצים כדי לחיות את החיים במלואם. יופיטר רוצה להתרחב לאופקים רחבים יותר, לראות את התמונה הגדולה יותר וליצור משמעות. ואילו מזל טלה רוצה לרתום אנרגיה חיובית, רעננה, נועזת ואופטימית על מנת לחפש חוויות חדשות וליצור מסלול ייחודי במסתרים הבלתי נודעים של החיים.
הכוחות הבלתי נראים האלה מאלצים אותנו לעשות דברים בדרכים חיוביות או שליליות. אך כאשר אנו לומדים את המשמעות הבסיסית, אנו יכולים לדעת כיצד לעשות שימוש באנרגיות האלה. וזה יכול להיות דומה לרכבת הרים! הבינו שאין זה מיוחס להיגיון. בכאוס אין הבנה. פרשת "בְּרֵאשִׁית" היא רמת הזרע של הבנת מה אנו רוצים להשיג מעבר לעולם הפיזי.
